חֶבְרָה 60

אישה בחלל עבודה, את מבינה, הכל בעצם מתרכז לתוך נקודה אחת בזמן. והזמן נמתח על פני השולחנות שבמשרד הזה. תסתכלי למשל על השולחן של מנהל השיווק, יש לו על השולחן כל מיני מתנות שהוא קיבל מלקוחות פוטנציאלים ברחבי העולם, אין שום קשר בין דבר לדבר, הדברים מונחים ומעלים אבק. המנקה שעובדת כאן כבר 25 שנה בלי ותק לא מנקה את המתנות האלה, היא מתרכזת בחלונות וברצפת הלינולאום הירוקה, שוטפת פעם ביום לפני שמישהו מגיע, יש ריח טוב. מאיפה אפשר להתחיל בכלל? איך להסביר לאנשים שיושבים עכשיו בתוך חדר הישיבות הזה, שהישיבה שהתחילה בשעה תשע קטעה לחלוטין את קצב החיים שלך. עצרה את הדופק. אתמול בלילה הוא אמר לך שוב בפעם החמישית שהוא לא יכול, הוא פשוט לא יכול הוא לא מפסיק להתקשר אלייך ולדבר אלייך בכל הזדמנות אפשרית אבל הוא לא יכול להיות שם בשבילך. ניסית להסביר לו אישה בחלל עבודה, שאת לא יכולה לעבוד ככה, הוא כל פעם קופץ כמו קפיץ עם קבוע חמישה ניטון למטר, ישר לאותה נקודה ומחזיר אותך כמו במערבולת את מסתחררת לתוך חור הניקוז, הרשת חלודה היא נאכלה מרוב לכלוך.
— at ‎בית האמנים‎.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s