מכתב

אני כותבת סיפור מתח עכשיו
אני לא מרגישה שזה מסביר לי משהו לגבי החיים שלי
אני כותבת שיר, תקראו לזה שיר מחאה
תקראו לזה שיר אהבה, תקראו לזה פשוט מאוד שיר
זה לא מסביר לי דבר נוסף על החיים עצמם
אני כותבת מייל לנציגת פניות הציבור בעירייה
מתלוננת על הרעש, הרעש לא פוסק אני כותבת לה,
ביום או בלילה, יש שכנים שיוצאים כבר מהחלונות
זה לא מסביר לי שום דבר לגבי החיים בעיר או בכלל.
אני כותבת לך מכתב
אני בוחרת לכתוב לך, שוב, מכתב, אולי זה בלתי נמנע,
אתה יודע שהמכתב הזה ממוען אליך
אתה גם תמיד תשאל אותי או את עצמך
אם כתבתי את המכתב הזה אליך
כי אין מעטפה, ובכלל הדואר הפסיק לעבוד
כולם שם השתגעו
הוא מתפרסם ברשות רבים נתונה והכל צפוי
לפעמים אני רוצה לכתוב לך את המכתב הזה על פתח הדלת
אף פעם לא נכנסתי בדלת אבל אני יודעת איפה לקנות ספריי צבע שחור
אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה
תקרא את המכתב הזה עד הסוף
זה לא מסביר לי שום דבר לגבי הרצונות שלי
אני חולמת חלומות טובים
אני כותבת הודעה,
משאירה על חלון הרכב שחסם את השער לבניין שלי
זה שער מתכת כחול שפעם תפסתי מישהו משתין עליו
אתה יודע שאנשים חיים פה?
איזה מן דבר זה להשתין על דלת איפה שאנשים חיים?
זה לא מסביר לי שום דבר לגבי העתיד
כל יצירת קשר עם המענה האוטומטי של המרפאה נגמרת בצליל ניתוק
לא משנה איזו ספרה מקישים אחת אחרי השנייה, ניסיתי את כל הצירופים

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s