זירה

על החסד
פעם אחת
אמרתי בקול

ועל השקט שביממות
פעמיים ביקשתי לי לחיות

בתוך הגוף פועם
דבר אחד העומד
בפני הרצון

על אפו וחמתו
של כל מי שידע
טעם מר
בזירה

לא מצאו אותה,
לא נותרו שרידים
בגאות או בשבר

ראיתי:
כלב רץ אל הגדר
מישהו צועק לו
עומד לרדת כאן
כל הרגש שנותר

והסוף כבר
עומד בקצה הלשון
והנה את,
תקועה
בין הרחם לקיבה

אדום

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s