הרוח של הים

בהתחלה ראתה משאיות, הן הובילו סלעים אל הנמל, בנו בה מזח ועוד אחד עגנו בה אוניות, סירות, ספינות טילים- לעיתים גם סירות מפרש ויאכטות , לאט המים הפכו עכורים, מראש אי אפשר היה להטות ראש ולשתות מהם כי היו מים מלוחים אבל עכשיו גם הפכו עכורים ואי אפשר היה לשחות בהם, אי אפשר היה לצלול בהם לחפש אלמוגים או צדפים. את המשאיות היא ראתה כמו גלים גבוהים חזקים אבל צבעוניים, בשונה מהמים הרגילים, כמו בהזייה דמיינה את המשאיות מתנפצות על המזחים בצבעים מרהיבים, רעש מתכת ורכיבים מכאניים התנפצו לרסיסים, מיכלי הדלק הגדולים נשתפכו על הסלעים, ולפעמים הייתה שומעת מצומת הנמל את השריקות של בלמי המשאיות שהיו גונבות שם רמזורים, ממהרות לפרוק סלעים כדי לבנות בה עוד מזח- כמו מריבות של כלבים, אחר כך כמו בת קול שמעה גם את רעש הסירנות, זעקות האמבלונסים שהתערבבו עם רעש פריקת הסלעים, בכל העת המשיכו להבנות בה מזחים, לפעמים הייתה בשקט מגיעה להרגיש איך שוקלים ספינה, היא לא אהבה את השביתות, פתאום היה כל הים משתתק לה, לא שמעה גלים, רק היא וכל הסלעים והאדמות.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s