חומרים מסוכנים

הישיבה נערכת הפעם בחדר הישיבות הגדול. אנחנו עשרה ואני האישה היחידה אבל אני חושבת שבמקרה הזה זה לא משנה, לפעמים אני אוהבת לדמיין את כולכם עירומים, אבל עכשיו אין לי מצברוח כזה, ואין בזה צורך כי הכל תחת שליטה.
הנוכחים מדברים בשקט, אלה שסביב השולחן וגם אלה שבמסך של הוידיאו מאירופה, יש הרבה בעיות ביצור, במשלוח, בבדיקה, באריזה, בתקשורת בין שני האתרים, האווירה לחוצה. למה, למה עכשיו, למה עכשיו הדברים האלה, מנהל השיווק מתעצבן, תפסיקו להסיט את הנושא!
רק אדם אחד בחדר הזה יודע שאני כותבת שירים וזה לא מעניין אותו,
וגם אתה, בטח יודע גם, שאני כותבת עכשיו, גם אתה יודע בטוח, לא?
בפעם הההיא שנכנסת לתוך המיטה שלי אמרת לי תדליקי את האור אני רוצה לראות את הפנים שלך אני לא זוכר את הפנים שלך אני רוצה לראות אותך, הדלקתי, אני גם ככה לא רואה כלום בלי משקפיים בחושך או באור ותמיד מורידה כשאני נכנסת למיטה. יש לנו כאן מערכת מצלמות מתוחכמת ואנחנו יכולים להזיז את המצלמה על הצג רשום:
you are now controlling your camera
ולפעמים אנחנו מזיזים אותה עד למסך הגדול שבצד שלהם כדי לראות שרטוטים שסיימו לפני שעה.
בלילה אמרת לי את יפה, זו הייתה הפעם הראשונה, ואני חושבת שאמרתי לך תודה, אני לא בטוחה. הם ממשיכים לדבר על לוחות הזמנים, רוב הפיתוחים מאחרים, אחד הלקוחות עצבני רוצה למשוך את ההזמנה, מנהל המכירות מסנן, בסין היו עושים את זה יותר מהר. אני לוחשת לו בשקט: עזוב, בשביל מה לעצבן, וחוץ מזה אני ממש לא בטוחה, עובר כבר זמן, המשחק שלהם זה להיות יותר חכם ויותר צודק ולהיות מגובים בסיכומים שסיכמו מראש, מול הספק, מול הלקוח, מול מנהל ההנדסה, ואני רק רוצה קצת שקט כי את רוב המילים כבר שכחתי ולפי דעתי גם אתה, אני כמעט בטוחה.
הישיבה הייתה צריכה כבר להסתיים, מנהלת ההנדסה על הצג מתעצבנת ואומרת, אתם מקשקשים שם יותר מידי,אי אפשר להבין כלום! ואז כולם סוף סוף משתתקים.
אף אחד לא יודע להסביר למה כל פעם זה נדבק מחדש
וזה זמן שמתבזבז על דברים שלא רלוונטים
וזה מגיע לאותו הבור, לאותה הנקודה.
המנהלת אומרת שהם לא קיבלו את החלקים מקוריאה, הם לא יכולים להרכיב את התמונה המלאה.
באיזשהו שלב האור כבה אני חושבת, או שכיביתי אותו אני לא בטוחה
איש אבטחת האיכות מסביר שאלה הנחיות חדשות שהגיעו השנה מלמעלה
ואין מה לעשות שאנחנו מחוייבים לרמה גבוהה
אני חושבת שאמרת לי בפעם השניה את יפה בבוקר שאחרי אותו הלילה אבל אני לא בטוחה, בסוף אני כותבת הערה בעט האדום במחברת שהפיתוח תקוע בגלל בעיה באישור חומרים מסוכנים, זהו הישיבה התפזרה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s